לשמחתי זכיתי כבר לפני יותר מ 20 שנה לחיות ב אור באופן כלשהו ודרכו לחוות את כל עולמות קשת הצבעים שאפשרו לי לחוות באופן גמיש את השינויים האדריכליים שקרו בעולם במהירות הבזק. אם ב 20 שנים אלו חוויתי את הדברים באופן כלשהו לבדי עם קובץ של מיעוטים כמוני בעולם, היום אני עדה לכך שהשפה של האור והצבע תופסת תאוצה במהירות האור והיא לא תאפשר יותר לאיש מביננו להישאר אדיש או מאחור. כשאנו טסים מעל כדור הארץ היום, אנו נוכחים לראות כמה ערים נבנו רק בעשור האחרון ובקצב 'מטורף'. חלק גדול מהמקומות בעולם היום נראה כ 'גוש' בטון מסיבי שאינו נותן מנוח לא לעין ולא למי שחי עליו או בתוכו. מרבית החמרים הנלווים לבניה בעיצוב פנים אינם בריאים במיוחד בלשון המעטה והתחושה הכללית עלולה וכבר נמצאת אצל מרביתנו, יוצרת תחושה של כובד ולא רק בשל המבנים בהם אנו חיים והבניינים העולים לגובה, כמו בשל הצפיפות ההולכת וגוברת בבניה ובמרחקים שבין בית לבית. במקביל הפאות הירוקות הולכות ומצטמצמות בשל אזלת הקרקע במרבית המדינות.
השכילו מספר קבלנים חכמים ואדריכלים חדשניים לבנות היום סביבות בר קיימא עם גנים רחבים ופארקים המאפשרים פינות משחק וטיול לילדים ולבני משפחותיהם בשעות שלאחר העבודה ובסופי שבוע. עדיין האווירה הכללית מותאמת לכל מי שמאמין בבניה לגובה ולחיים בקבוצות של אנשים בצפיפות. הבניה היום יוצרת באופן סמוי צורות חיים מוכתבות מראש ל30-40 שנים הקרובות באותם מקומות של בניה לגובה, כפי שבעבר התרגלנו למבני רכבת לאורך קרוב יותר לאדמה וסיגלנו צורות חיים שתאמו מבנים אלו. היום המבנה של פעם זהה למבנה של היום רק שבמקום לאורך, הבית עלה לגובה.
והיכן אנו מבחינים בינינו בשינויים יוצאי הדופן?
בגישה. הגישה התקשורתית בעיקר, למרות היותה מנותקת באופן כלשהו בשל הקרבה למסכים וטכנולוגיה, בכל זאת מתחייבת דווקא ממנה הקרבה במקביל. אנשים מחפשים קרבה ולא תמיד יודעים עדין איך למצוא אותה. כך נמצאו כל מועדוני הספורט באזורי המגורים מלאים למדי בחברויות של כמה דקות עד שעות כל יום, פעילויות ספורטיביות בשעות הפנאי וכאמור הפארקים והגנים הרחבים המאפשרים פאות אויר לעת מצוא.
עד כה תיארתי מצב מצוי שמוכר כמעט לכולנו ולרובנו. המצב החדש והאחר הפחות מוכר ובכל זאת נמצא בשוליים 'כמתגנב' אל חיינו החדשים מדבר על 2 אפשרויות מדהימות של חיים המשלבות חשיבה רוחנית גבוהה עם חיים של חומר מדומה ובכל זאת כלכלי עבור רובנו. הבניינים הם מסה של חומר בעל צורה כזאת או אחרת.
מי שמכיר מעט את העולמות הרוחניים יודע כי צורה היא עניין יחסי הקשור בתפיסתנו את החומר כבעל צפיפות כזאת או אחרת. כלומר צורה יכולה להשתנות אם אנחנו מוכנים להשתנות. והדבר נכון לגבי כל צורה בכל מצב שהוא.
כלומר: קיר הוא עניין יחסי. הוא יכול להיות מבטון אם נרצה שלא לעבור אותו לעולם. באותה מידה הוא יכול להיות מוגדר כקרן אור בצבע X המאפשרת הגדרת שטחים כשהיא שקופה ובכל זאת תוחמת. כפי שקירות בתוך הבית בעבר היו בעלי עובי של 15 ס"מ ויותר והפכו לקלילים עם עובי של 10 ס"מ ו 7 ס"מ מאוחר יותר כך גם הקירות בינינו בני האדם החלו נופלים עם הזמן והגבולות הפכו להיות ברורים פחות, אולי פחות מדי.
מה שאני באה לומר הוא שהמבנים שהיום נראים ליניאריים עדיין לחלוטין לא בהכרח יראו כך בעתיד. וככל שהזרימה בינינו תלך ותגדל כפי שמסתמן שקורה יותר ויותר, רעיונית, מינית, חברתית, ועסקית, כך גם תראה הזרימה האדריכלית כפי שכבר קורה בפנים. הפנים ישביח את המראה גם באדריכלות המבנה מבחוץ. ולא רק בית כאן בית שם אלא שכונות שלמות ידברו בניהם באותה השפה. כפי שפעם אנשים שדיברו את שפת האור והצבע נחשבו גבוליים עד הזויים לחלוטין כך גם אדריכלים שהיום מוכנים להתנסות בדוגמאות אלו נחשבים עדיין חריגים במיוחד. לעומת זאת לשמחתי אני כבר מכירה אחד או שניים שמעיזים באמת. הפרדות נוספות שאנו מכירים בבניה העכשווית מתאפשרות על ידי בניה והקמה של קירות ירוקים כפאות של אוויר בתוך הבית ומה שמוכר לאדריכלים, מהר מאוד עובר גם לקונים הגרים בתוך הבתים. קירות אלו משנים את כל התפיסה של הבית ומזכירים לנו את הגנים התלויים של בבל לפני אלפי שנים ובמקביל בבתים של היום את המראה המדהים של שילוב הייטק גבוה עם חצר בכל זאת חיה ובאופן חדשני ואחר.
ובכן אל פחד העולם שלפנינו מעניין ביותר ויכתיב לנו חידושים במהירות הבזק שכדאי שנזרום איתם ופחות נמצא בצורך לשמר ולדבוק כל הזמן במוכר. ההיסטוריה לעולם נשמרת. היא רק משנה מעט את צורתה כאמור עכשיו ואת צפיפות החומר ממנה הייתה מורכבת במאות השנים האחרונות.
בתקווה שהשפה ברורה למרביתנו אני מסיימת בנימה אופטימית זאת את הכתבה הקטנה הזאת ומקווה לפגוש אותנו שוב בקרוב במשהו עסיסי לא פחות. אמן ואמן המשך שבוע מרענן ויצירתי עבור כולנו.
בבניה הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו:
כשמדברים על אדריכלות, תמיד מדברים על סוג של עתידנות. סוג של תכנון רעיונות שיתגשמו בעתיד לבוא. המועד אמנם כתוב, רק בשל ההתחשבות בכל הגורמים 'המסרבלים את המערכות לעייפה', ברור לכל הגורמים המתכננים שאין שום קשר אמיתי בין הרעיונות שהם מעלים על הנייר, למה שיקרה בפועל בשטח. ואם כך היו פני הדברים עד היום, הרי שכבר ב 2010 החלה להיות מורגשת כבדות נוספת אצל המערכות הידועות, בעזרתן של 'תוספות קלות' המוכרות כבר לכל הנוגעים בדבר. ואיך זה קרה? ובכן לא מדובר כאן בשיפוט לטוב או לרע אלא בהסתכלות מעניינת על מה שקורה היום סביבנו בעולמות העיצוב בכלל ובאדריכלות בפרט. לעיצוב הקליל של המעצב בעל הרוח והאינספירציה, נוספו בשנים האחרונות באיטיות ובמיוחד בשנתיים האחרונות כישורים מרובים כמעצב. הוא הרבה מעבר לצייר, בעל יכולת יצירתית. הוא איש תכנה ורב פועלים גם בטכנולוגיות מגוונות המופעלות ברשתות ובשכבות ועליו להיות רגיש ונגיש במידה שווה לכל צוות האנשים איתם הוא עובד בשיתוף פעולה. בדרך כלל מדובר בפרויקטים מורכבים בעלי אלפי פרטים שרק ההתחלה להפעלתם ידועה. מועד הסיום משוער בלבד, כאמור.
האדריכלות המודרנית והעכשווית מתחשבת היום יותר מבעבר בשפה של עולמות תוכן גבריים ונשיים כאילו הם אחד. אין חשיבות מועדפת לקווים ישרים או עגולים וברור לכולם שהשימוש הוא בשניהם תלוי במידת ההתאמה לפרויקט ולצרכים בשטח. לשמחתנו אין זוהי יותר סוגיה של קושי ברמת הביצוע. אפשר לעשות הכל. זהו משפט שאני לא מפסיקה לשמוע בשנה האחרונה במיוחד. הדמיון הוא לחלוטין מציאותי ואין דבר שלא ניתן לקימוט ברמת הביצוע. כמות החמרים לשימוש היא מאוד רחבה וכמעט אינסופית עבור הפרט. מדהים לראות בשטח שעדיין רב האוכלוסייה נצמדת לקווים מוכרים שמכתיבים לה חברות גדולות שהאינטרס שלהם לשיווק נובע רק משום שהמכונות שהן מחזיקות כפס יצור, נמצאות אצלם במשך שנים ואין בכוונתם לשות את מנהגם או ליצור חידושים בעלויות כספיות יקרות. השוק הפרטי כל כך הרבה יותר מגוון ורחב אפשרויות.היה רצוי שיותר אנשים יפנו לשוק הפרטי ויכוונו את דרישתם בהתאם למי שהם ובהתאם לצרכים האישיים שלכל אחד ואחד. עדיין המילה נוחיות תופסת לגבי מרבית אוכלוסיית המערב המחונכת לכך מילדות והרב אם כן נמצא באזור הנוחיות המוכתב על ידי החברות המתועשות והגדולות.
ובכן, מסתבר שהכבדות היא קלילות מצדו האחר של המטבע. כבדות נובעת אולי מחוסר ידע בסיסי וראשוני של המשתמש - הצרכן. וזאת בשל שפע היכולות שעומדות לרשותו כשהוא יוצא למסע של שינוי בביתו, גם אם מדובר בשיפוץ קל ובוודאי אם מדובר בקניה של נכס חדש שיש לתכננו כבר מהשלב הראשוני של הבניה. לעומת זת קלילות - בשל הריבוי האינסופי של האפשרויות המאפשרות גיוון ללא סוף וגמישות כמעט בכל החלטה ובכל תחום של עיצוב הבית.
בהרצאות ב אורהגון- , אני מעבירה ידע רב בתחום האדריכלות המודרנית והקשר שלה אלינו אנטומית. על ההשפעה הבלתי אמצעית הקיימת בין השניים.
האדריכלות המודרנית העוסקת כמובן גם בפנים וגם בחוץ מאפשרת פס רחב של ' טאץ' אומנותי עם הבנה מדעית של מיהו המשתמש, לצד שימוש רחב פונקציונאלי של טכנולוגיות חכמות בשימוש הפרט בביתו. היום כשאנחנו הולכים לישון הבית מתפקד כמיני חברת חשמל. אנחנו אמנם ישנים. הבית - לא. ישנן מנורות קטנות בכל מיני צבעים המתפקדות גם כשאנו ישנים להזכיר לנו שהטלוויזיה עובדת, שה'בוילר' עובד, שכל מכשירי החשמל של המוסיקה או הווסתים של 'בית חכם' ואחרים כולם פועלים ובקיצור, שאנחנו נושמים דרך כל מערכת החשמל של הבית שעובדת ופועלת ונושמת איתנו בשנתנו.
וכשאנחנו ערים - המערכת עוברת לתפקוד מלא ומלווה את עצמה ברעשים מגוונים המוכיחים כי היא ח י ה.
ואנחנו רק בתחילתו של דור מעניין וחדש. שנת 2011 עלינו לטובה
א מ ן
ו א מ ן
איחולים לשנה קלנדרית חדשה וטובה לכולנו ושתהיה שנה טובה הכי שאפשר
ממני
אור לי (אודרילי) הראל - מרכז אוריגון, מנהלת פורום אדריכלות ועיצוב פנים וגן. הינכם מוזמנים לבקר בדף המידע שלי בנושא עיצוב פנים ואדריכלות באתר הבית http://www.origoncenter.com
>